מה בגיליון החודש?

	חדרים נקיים ומנדפים למינריים
	בולם זעזועים וכריות אוויר
	השפעת טמפרטורה על חדרי שרתים
	על כלים לשחזור חקירתי
	שיתופי פעולה עם דילרים
	המקרה המעניין של החודש

חדרים נקיים ומנדפים למינרים

את איסאק ליפשיץ ז"ל (1926 - 2003) לא תמצאו ב-Google. הוא היה פרופסור לפילוסופיה ולספרות ספרדית ודרום אמריקאנית, שרק לעת פרישה ניצל את הידע שלו להוראה, ובהתנדבות. את כל שנותיו כמפרנס בילה הדוד איסאק מאחורי דלפק המכולת המשפחתית. מאותה עמדה הוא עשה מצוות, חילק עצות, ופענח את העולם בהכנעה, על פי השקפת שלום תבוסתנית. אבל, כאדם אינטליגנטי, לא הצליח להימנע ממסקנות אליהן הובילה הצפייה בהרגלי הצריכה של לקוחותיו: מי היה רוכש משקאות אלכוהוליים רק לפני חגים, ומי בשגרה. מי היה מאחר בתשלום המצטבר אך לא חסך במוצרי מותרות... וגם, מי היה ממעיט ברכישת מוצרי היגיינה - על אף שהתוצאות לא תמיד בלטו לעין.

בתהליכי הייצור של התעשיות הביולוגית, הפרמצבטית, הקוסמטית, כמו גם במעבדה לשחזור מידע ממדיה מגנטית, יכולים לבצע את העבודה באיכות הגבוהה ביותר, עם הכלים המדויקים ביותר ועם המרכיבים הטהורים או הרכיבים האיכותיים ביותר. אבל, אם סביבת העבודה מזוהמת, כל האיכות נאבדת. הזיהום יכול להיות בצורת מיקרואורגניזמים או חלקיקים הנמצאים באטמוספרה.
כדי להבטיח סביבה נקייה, משתמשים בעמדות עבודה במנדף (Clean bench)  שהוא שולחן עבודה עם כיסוי וסגירה (hood) ואספקת אוויר מסונן. המנדף פותח ביחד עם טכנולוגיות החדר נקי (Cleanroom). העבודה במנדף אומצה גם בתעשיות החלל, והמזון, כדי להבטיח כי במהלך העבודה המוצרים יחשפו אך ורק לאוויר מסונן לרמת HEPA או High Efficiency Particulate Air. המנדף לחדר נקי מומלץ בעבודה עם חומרים בה נדרשת איכות אוויר ללא חלקיקים, ואינו מספק הגנה לצוות או לסביבה. הוא לא תוכנן להחזיק חלקיקי אירוסולים שיכולים להיווצר בתהליך העבודה: המשתמש חשוף לחלקיקים אלו.

HEPA filter
המסנן נמצא בכל מנדף נקי. הוא מסנן חלקיקים כגון מיקרואורגניזמים ואבק מן האוויר, אך לא גזים או אדים. המסננים עשויים ממיקרו סיבים של boron silicate דחוסים לדף שטוח (בתהליך הדומה לזה של ייצור הנייר). הדפים מקופלים כדי להגדיל את שטח הפנים הכולל. הקפלים מופרדים ביניהם על ידי וסתי זרם מאלומיניום, המכוונים את זרם האוויר דרך הפילטר. בהתאם לאיכותו, פילטר יכול ללכוד בין 9,997 ל-9,999  מכל 10,000 חלקיקים בעלי קוטר מעל 0.3 מיקרון. לרוב השימושים התעשייתיים, מקובלים הביצועים של 99.97% , אבל בשימושי מעבדה ופרמצבטיקה נדרשים ביצועים של 99.99%

Laminar Airflow
מאפיין נוסף של המנדף בחדר נקי הוא זרם האוויר הלמינארי, שהוא זרם בו כל כמות האוויר הנמצאת בתוך אזור סגור זז במהירות חד כיוונית לאורך קווי זרימה מקבילים.
בהגדרה טכנית, זרם אוויר למינארי הוא הזרם הרציף בו מהירויות האוויר חסרות תנודות מאקרוסקופיות המתרחשות כאשר מספר Reynolds קטן מ-2000.
(מספר Reynolds: היחס בין כוחות אינרטיות לכוחות צמיגות בתוך צינור או תעלה.)
במנדף זרם למינארי אופקי, אוויר החדר נשאב, מועבר דרך מסנן HEPA, ומכוון בצורה אופקית מעבר לשטח העבודה לכיוון המשתמש. כפי שרואים בתרשים (ראו שול), בדגמים רבים האוויר נשאב לכיוון בסיס ה-hood על ידי מנוע ודרך פילטר ראשוני שניתן לשטיפה ושימוש חוזר. לאחר מכן, הוא רק עובר את מסנן ה-HEPA. לאוויר המסונן שעובר בצורה אנכית, מהירות מתמדת של 100FPM (רגל לדקה) לכיוון המשתמש.
כל מערבולת גורמת לזרימת האוויר לאחור, ובעצם, המערבולות נגרמות מעצם העבודה במנדף. יחד עם כל דבר (חפץ, ואף הידיים שלנו) שאנו מכניסים לחלל העבודה במנדף, נכנס אוויר חיצוני בלתי מסונן. לכן, יש חשיבות רבה לנפח ולמהירות הזרימה של האוויר הנקי במנדף. כל סתימה בדרכי האוויר יכולה להשפיע לרעה על הביצועים של מערכת המנדף, עם עלייה בספירת החלקיקים בחלל המנדף
 

דרגות ניקיון האוויר
תקן מספר 209E של ממשלת ארה"ב קובע שלוש דרגות של ניקיון האוויר, המבוססות על ספירת חלקיקים בזמן שלא מתבצעת עבודה במנדף.

Class 100 - ספירת חלקיקים של לא יותר מ-100 חלקיקים בגודל 0.5 מיקרון ומעלה, לרגל מעוקבת .
Class 10,000 - ספירת חלקיקים של לא יותר מ-10,000 חלקיקים בגודל 0.5 מיקרון ומעלה לרגל מעוקבת, או 65 חלקיקים בגודל 0.5 מיקרון ומעלה למטר מעוקב.
Class 100,000 - ספירת חלקיקים של לא יותר מ-100,000 חלקיקים בגודל 0.5 מיקרון ומעלה לרגל מעוקב או 700 חלקיקים בגודל 0.5 מיקרון למטר מעוקב.
דרגות אלו מתייחסות לאוויר במנדף ולאוויר בחדר נקי. מעבדות או חברות שמחזיקות חדר נקי, כמו אלה המחזיקות בתקני עבודה כגון ISO חייבות לבצע בדיקות תקופתיות לאישור טוהר האוויר. לצערנו, תחת אילוצים (תירוצים?) של סודיות העבודה, מגבלות תקציביות, "יהיה בסדרים" ושאר סיפורים, במחוזותינו לעיתים מתבצעות ספירות בתדירות נמוכה מזו הרצויה.

במעבדות הצלת נתונים נהוג להשתמש במנדפים בתקן Class 100 המחמיר ביותר לשם הארכת חיי הדיסק ככל הניתן.

כמו במקרה של פרופסור ליפשיץ, גם טכנאי התחזוקה של מערכות למינאריות יוכל לעזור לכם לנחש את רמת ההקפדה של מעבדה על הנהלים והניקיון בעבודה. בדיקות תקינות, החלפת פילטרים, וטיפול תקופתי הן פעולות הכרחיות בתחזוקת המנדפים.

בולם זעזועים וכריות אוויר

השפעת טמפרטורה על חדרי שרתים

אז נכון שיולי-אוגוסט במזרח התיכון הם לא פיקניק. גם אם בורחים מאוויר החוצות אל חסדי המזוג ולאור המסכים, יש להכיר בעובדה כי גם מחשבים יוצרים חום כתוצר לוואי לפעילותם. ללא בקרת הטמפרטורה בחדר המחשבים, יכול להיגרם למערכות נזק בלתי הפיך.
במשך העשור האחרון עלה בהדרגה ובאופן משמעותי ממוצע פלט החום ממחשבים. זה כולל את השרתים החדישים והמשוכללים, בהם מזהים תוצאות המאמצים שעשו המעצבים כדי לקרר את המכונות. לא רק שלמעבדים יש heat-sinks מסיביים ("איציק", בסלנג של הטכנאים...), אלה שבמארזים מוצאים מאווררים מכל עבר ובכל פינה. במקרים קיצוניים יש אפילו משתמשים המעדיפים מערכות קירור עם מים או מערכות מיזוג אוויר ממוזערות

למרות כל זאת, המצב לא הולך ומשתפר: מהירויות המעבדים גדלות, ואיתם יצירת החום. לפני 10 עד 15 שנה מערכות מורכבות של קירור במים היו נחלתם הבלעדית של מחשבי-על. אז, מחשב-על היה יוצר מספיק חום כדי לחמם את כל הבניין שאחסן אותו.
היום, בחדר מחשב סטנדרטי, רוב החום נוצר ב-CPU ובדיסק הקשיח, אבל לא רק. ספק הכוח עצמו יוצר חום - וזהו מרכיב שדרש את המאוורר הפרטי שלו עוד הרבה לפני שה-CPU קיבל אחד כזה משלו.
ההתפתחות המדהימה של משחקי המחשב והתוכנות הגראפיות דרשה שיפור ניכר בביצועים. כרטיסים גראפיים יכולים ליצור כמות אדירה של חום. היות ומעט שרתים נדרשים לעבוד עם גראפיקה מתקדמת, אין כל צורך להתקין בהם כרטיסים גראפיים זוללי כוח. גם ראוטרים וסוויצ'ים יוצרים כמויות חום גדולות.
גם אם חדר המחשבים אינו סביבת עבודה אידיאלית, אין מנוס מלשהות בו כדי לבצע עבודות תחזוקה. ואז, גם חום הגוף של המתפעל יוצר את החום שלו - אם כי זניח בהשוואה לזה של המכונות.
בכל פעם שמשאירים דלת פתוחה, נכנס חום חיצוני לחדר המחשבים, ואם הדלת נשארת פתוחה כל הזמן או -יותר גרוע-אין דלת בכלל, האוויר של סביבת העבודה הרגילה יכביד על פעולת המזגנים בחדר המחשבים.
לא כולם זוכים במותרות של תכנון חדר מחשבים מאפס. לרוב, הדרישות מתפתחות לאורך זמן, וחדר המחשבים מתפתח בהתאם. לפעמים השינויים הדרגתיים, ולפעמים יש צורך לבצע אותם בפתאומיות כזו שלא נשאר זמן לקחת בחשבון את הצרכים הסביבתיים של השרתים החדשים. מצפים מן המזגן הישן שיעמוד בעומס החום המוגבר.
למרות החשיבות של הטמפרטורה בחדר המחשבים, החום הקובע הוא זה שבמארז, בו נמצאים כל הרכיבים החשמליים. לפעמים הטמפרטורה בחדר נמצאת בטווח המומלץ, ועדיין יהיו מחשבים שיפעלו הרבה מעל הגבול הבטוח.
גורם המיקום הוא קריטי. אם האוויר החם הנפלט ממחשב אחד נשאב למחשב אחר, החום במארז של המחשב השני יעלה בצורה ניכרת על הטמפרטורה בחדר המחשבים. ארונות ייעודיים עם מאווררים לזרימת אוויר תקינה יכולים לעזור בתיקון זרימת האוויר.
כמו דברים רבים אחרים במערכות מידע, הדרך היחידה להישאר "על הסוס" היא בקרה מתמדת. יש בשוק פתרונות רבים, טובים, פשוטים וזולים לבקרת טמפרטורה בחדר מחשבים. מערכת התראה סביבתית יכולה לעשות את ההבדל בין התערבות בזמן לקריסה והשבתה.

ציוד המחשוב והרשת מתוכנן לעבודה בתווך טמפרטורת צר יחסית, עליו כדאי לשמור על מנת להאריך את חיי הרכיבים הרגישים. אפילו מספר מעלות יותר מדי יכולים לשרוף שבב של שרת, עם כל העלויות הכרוכות בתיקון המצב, ובזמן השבתה.

באופן כללי לא כדאי שבסביבת השרתים תחרוג הטמפרטורה מתווך שבין 10 ל- 28°C, ושימו לב כי אלה הם הערכים הקיצוניים, ובד"כ שומרים את הטמפרטורה בסביבות ה-  20-21°C.

חדרי שרתים שנבנו מההתחלה למטרה זו ממוזגים, ומבודדים למקרה של שריפה.
למרות זאת, בארגונים רבים לתחזוקה של מיזוג האוויר אין כל קשר לבקרת השרתים, ואם יחול כשל בפעולת המזגן, איש מחשבים יכול גם להיות האחרון לדעת.

גם אם כל המזגנים עובדים, יש אפשרות לתנודות בטמפרטורה במהלך היממה, או מעונה לעונה. סביב הציוד יכולים להיווצר "כתמי" חום ממוקדים מסיבות שונות. העובדה שהמזגן פועל לא מספיקה כדי לקנות לנו מצפון שקט. דלתות שנשכחות פתוחות, אנשים שנכנסים לחדר השרתים לעבוד, מכבים ושוכחים להדליק מחדש את המיזוג, הפסקות חשמל במהלך שעות הלילה, ועוד הם סכנה מתמדת לבריאות המערכות.
בנוסף, יש מערכות מיזוג הממעיטות בעצמת הפעולה במהלך שעות הלילה, על מנת לחסוך בכוח החשמל. הסכנה במערכות אלו היא למשל עם שרתים המשרתים לקוחות באזורי זמן שונים, שרק מתעוררים לעבודה בזמן שבמדינה בו השרת כולם הולכים לישון. מקרים כגון זה התרחשו במציאות, תקלות לסירוגין והעטות בלתי רצויות התאימו לגלי חימום יתר בשרתים.
כמו כן, יתכן גם תרחיש הפוך: חדר שרתים הממוזג בעוצמה במשך שעות היום, בהן אנשים נכנסים ויוצאים, דלתות נפתחות, משתמשים מפעילים את כל יכולות הציוד...ואילו בלילות או בסופי השבוע הכול שקט וקריר יחסית, למרות שהמזגנים ממשיכים לפעול מבלי שאיש ינמיך או יכבה אותם. כאן ההפסד הוא עלויות בכוח החשמל ובבלאי בלתי מוצדק עם קיצור חיי המזגנים.

החלפה של ציוד מחשוב ישן יכולה להחליף את הבעיות בחדשות. מכונות חדשות עובדות מהר יותר ולעיתים קרובות יוצרות יותר חום, עם גידול העומס על מערכות המיזוג. החלפת שרתים חייבת ללכת יחד עם בדיקת המזגנים!

הפתרון לכל הבעיות הללו הוא קודם כל מודעות, ובסופו של דבר בקרה צמודה בכל שעות היממה ובפינות שונות של חדר השרתים. למערוכת בקרה אוטומטיות, יתרון. כמו כן, מומלצות מערכות אמינות המחוברות לרשת, עם יכולת שיגור התראות באמצעים שונים כמו דואל או SMS.
.


על כלים לשחזור חקירתי

רוב הפתרונות האיכותיים המודרניים להגנת המידע מפיקים דו"חות ואזעקות שהיום יותר ויותר חברות אוספות לשם תיעוד ובקרה. דו"חות אלו הם כלי פורנסי ( Forensic - של מחשוב משפטי), ממדרגה ראשונה. כמו שנהגה המורה בתיה לומר, "חבל מאוד שהפוטנציאל שלהם לא מנוצל במלואו".
Anton Chuvakin, מפיל ב-COMPUTERWORLD את האשמה על חמש סיבות עיקריות:
1. לא מסתכלים על הדו"חות - אוספים כי זה הנוהל, ולאחר תקופה של בדיקה על פי הספר, בעקר בהעדר תקלות, המשמעת רופפת ותדירות הבדיקה הדקדקנית יורדת. ברוב המקרים זוכרים להסתכל ולנתח את ה-Logs אחרי אירוע משמעותי. הבדיקה מאבדת את היתרון הפרואקטיבי שלה. בהמחשה גראפית, הייתם יכולים להשוות את ניצול הדו"חות לתלוליות החול בצילום של אייל בר טוב.
2. שומרים את הלוגים לזמן קצר מדי, אולי כתוצאה ממגמות חיסכון בחומרה לאחסון. אבל אז, כאשר מתעורר צורך לחקור אירוע (תקלה או חשד לפשע) זמן רב לאחר התרחשותו, מגלים כי הדו"חות כבר אינם. במקרים בהם עלות האחסון היא נושא קריטי, ניתן להחליט על פתרון בשני שלבים: אחסון מקוון לתווך קצר, ואחסון בלתי מקוון לתווך ארוך (אחסון הדו"חות הישנים על מדיה מתכלה, למשל).
3. אי המרת הדו"חות לפורמאט אחיד. לדו"חות של כל מערכת ויישום יש פורמאט משלו. רצוי שנוכל להשוות ולקשר בין המרכיבים השונים של מערכות המידע שלנו, כדי שלא נהיה תלויים במומחים בתחומים שונים כדי לנתח את הלוגים. לא כל המנהלים הבקיאים בפורמאט syslog של Unix גם יצליחו לפענח אירוע מתועד בדו"ח מעורפל של Windows, או להיפך. כאשר מדובר במערכות אבטחה, המצב מחמיר. לרובנו יש ניסיון עם מספר מוגבל של מנגנונים. השוואה וקישור בין ההודעות השונות היוצאות מרכיבי אבטחה שונים, חיוניות לניתוח, הבנה וקבלת החלטות.
4. סדר עדיפויות בניתוח דו"חות. אפשר ללכת לאיבוד בים של מידע שהדו"חות מספקים. חייבים אסטרטגיה לפני שקובעים את סדר העדיפויות בבדיקת הדו"חות. שאלות מנחות לקביעת אסטרטגיה הן למשל: "מה חשוב לנו יותר?", "האם התקיפה הצליחה?" ,"האם זה קרה בעבר?", ועוד.
.5 מחפשים רק על הדברים השליליים. זו טעות שעשויה להפחית מערכו של כל פרויקט ניתוח דו"חות. כולנו חושבים שאנו יודעים "מה לא בסדר". נכון שרוב הכלים של קוד פתוח וגם כלים מסחריים רבים מוגדרים לסינון וחיפוש אחר שורות "רעות" מסוימות בדו"חות. ובכל זאת, כדי להבין את הערך האמיתי של המידע בדו"ח חשוב שנכנס לרמה של כְּרִיָּה. בשלב זה ניתן לגלות דברים מעניינים בקובצי לוג מבלי שיהיה לנו מושג על מה עלינו למצוא. דוגמא לממצאים אלו הם מערכות מזוהמות או מעורבות בתהליכים בלתי רצויים, תקיפות חדשות, ניצול פנימי, וגניבת קניין רוחני. זו למעשה דרך מאוד אינטואיטיבית, וקרובה לזו בה עובדים במעבדות של מחשוב משפטי. הדרך ההגיונית לעבוד היא זו של השלילה: מפרידים קודם כל את כל המידע ה"תמים", ואז מתמקדים בשאר. זו דרך קשה ויקרה בזמן ובכוח אדם. נדרשת דרך חכמה חדשה; Chuvakin ממליץ על כריאת מידע ושיטות וויזואליזציה, למשל.
במוצרים טובים, נוקטים בדרך המתאימה פילוסופית החיים שלנו בכלל - לעשות את זה פשוט ונגיש ככל האפשר, ועדיין לאפשר גישה לכל פריט מידע. מכל לוג שנוצר בתהליך ממצים את תמצית המידע הענייני שבו ומציגים את התמצית כשורה בודדת אחת בלוג המרכז את כל הלוגים. כך ניתן, במבט עין אחד להבחין בשונות או בחריגות בין הלוגים השונים. במידה ואחד מן הלוגים מעניין אותנו אנחנו יכולים בהקשת מקש על השורה לפתוך את הלוג לעין. גם הלוג עצמו מכיל בעצם את פירוט הפעולות העיקריות שבוצעו ואת מאפייני הסביבה לזמן יצירת הלוג. רק במידה וגם נתונים מרוכזים אלו לא מספקים אותנו אנו יכולים להפעיל את הלוג המלא המציג בפנינו כל נתון ונתון כפי שעובד על ידי המערכת.
באופן זה עומס הנתונים המוצג על גבי המסך בכל נקודת זמן הנו המינימאלי ביותר כך שהמתבונן יכול להפיק ממנו את המרב.

שיתופי פעולה עם דילרים

אנו ממשיכים בשיתופי הפעולה עם מאות הדילרים המורשים שכבר נרשמו. 10% עמלה או הנחה על כל הפניה של מקרה שחזור מידע.  15% הנחה לדילרים המציבים את באנר טיק טק באתר האינטרנט שלהם.

הירשם עכשיו כדילר מורשה ותזכה להנחות מיוחדות בשחזור המידע.  לפרטים נוספים

המקרה המעניין של החודש

והפעם - שחזור שרת RAID מסובך במיוחד.

החודש קיבלנו שרת של משרד פרסום גדול, ובו 6 דיסקים קשיחים בתצורת 5 Raid,  עם מאפייני שיבוש לא רגילים. בבדיקה הסתבר, כי הבקר המקורי של השרת ביצע כתיבה "משובשת" של המידע על הדיסקים, ומכוון שהבקר התקלקל - היתה בעיה לבצע הדמייה של "שיבוש" מהסוג המקורי. נדרשנו לבצע למעשה מעין "פריצת הצפנה", כדי לעמוד על מאפייני השיבוש, וכדי לכתוב כלי תוכנה מתאים שיבצע הדמייה לשיבוש זה. פיתוח הכלי היה מהיר (48 שעות), והביא להוצאה מוצלחת של 100% מהמידע.

לצפייה במגזין זה ובמגזינים קודמים, דרך אתר טיק טק, לחץ כאן.
 

המגזין נכתב ונערך בשיתוף חברת צ'יפ ישומים בע"מ - נס ציונה. כל הזכויות שמורות 2005 ©  
למידע נוסף ולהערות, ניתן לפנות לטלי ברוקרז - מנהלת שרות לקוחות   talib@tictac.co.il
טלפון: 6131555 - 03 .  www.tictac.co.il .
להסרה מרשימת התפוצה של המגזין - לחץ כאן.