תקן חדש לכרטיסי צילום - Micard
בואו לעולם של תקן חדש מלווה תמיד במאבקים. למרות זאת, הפעם צפויה מידה גדולה יותר של הסכמה מאשר בדרך כלל, מפני שמדובר בצעד קדימה באיכות העבודה של הצרכן. תקן חדש של כרטיסי זיכרון עומד להגיע אלינו. כרטיסי זיכרון מסוג SD / MMC הפכו לנפוצים ומקובלים, נתמכים על ידי מוצרים אלקטרונים ניידים כגון מצלמות וטלפונים סלולאריים. התקן החדש, המכונה miCard, מספק תאימות כפולה באמצעות ממשקים כפולים: מצד אחד יכול הוא להתחבר למערך MMC הרגיל, או לחלופין יכול להתחבר ישירות לפורט USB 2.0. נאמר כי ה-miCard מסוגל להעביר מידע במהירות של 480Mbps כפי שמאפשר תקן ה-USB 2.0. הכרטיס באורך 12 מילימטר ועובי 1.95 מילימטר מתוכנן לחיבור ישיר במחבר ה-USB. אם אכן שימושו יאומץ כצפוי באופן נרחב, עובדה זו תפשט את עיצובם של המחשבים האישיים, המדפסות ונגני המדיה העתידיים. היות וכרטיסי ה-miCard קטנים מחיבור MMC רגיל, נדרש מתאם מכאני כדי לחבר אותו בכניסות SD/MMC. מוצרים אלקטרוניים ניידים עתידיים כמו מצלמות, טלפונים ומחשבי כף יד יוכלו כבר להטמיע את התקן החדש ולהגיע עם חיבורים מתאימים. התקן פותח על ידי המכון למחקר טכנולוגי תעשייתי הטיוואני (ITRI), בגיבוי חברות כגון Asustek, Carry Computer, InnoDisk, Pretec - אשר בתמורה יוכלו כנראה לייצר את הכרטיסים ללא צורך בתשלום רישיון. MMCA, ה- MultiMediaCard Association, ארגון תקינת כרטיסי הזיכרון, פיתח את הספציפיקציה לתקן miCARD בכדי לספק ליצרנים פתרון נוח יותר לצרכנים. על פי העיתונות הבינלאומית, ייצור המוני של כרטיסים על פי התקן החדש צפוי לרבעון שני של קיומו. ואילו עבורנו, במעבדה לשחזור מידע, הכרטיסים החדשים יאפשרו מידה נוספת של גמישות במקרים בהם יידרש שחזור נתונים ממצלמות, מחשבי כף יד, ועוד.. עד כה התבססו כל הדיסקים הקשיחים הקיימים על ראשי קריאה / כתיבה שיעמדו מעל אזור מסוים על גבי דיסק על מנת למצוא פיסה מסוימת של מידע. טכניקה חדשה הנמצאת בבחינה מתארת את מיקומי המידע באמצעות בניית תבניות של טרקים על גבי פלטות הדיסק הערומות עוד בטרם יוכנסו לדיסק והמידע ייכתב אליהן. התבניות נבנות באמצעות הנחת חומרים בעלי תכונות מגנטיות שונות על גבי שכבות המצע הרגילות. עדיין לא ברור עם הטכניקה החדשה (disk track media) תוכל לצמצם באופן משמעותי את עלויות האחסון בהשוואה לטכניקה המכונה bit patterned media, בה מיוחס מקום ייחודי על גבי דיסק "בתול" וחלק, לכל ביט של מידע. ה-BPM נחשב הצעד המשמעותי הבא בטכנולוגיות של כתיבה מגנטית, אך יישומו עדיין רחוק בכ-5 שנים מאיתנו.
לעומת זאת, נאמר כי ל-discrete track recording או DTM, יש פוטנציאל
להגיע למדפים בעוד שנתיים בלבד. זאת, למרות שהקונספט שלו ידוע מאז שנות
השמונים. מצע מתובנת מול מצע רגיל קידום הטכניקה החדשה הינו חלק
ממאמצים הנעשים על מנת להאריך את עידן הצריבה האנכית -perpendicular
recording- מעבר לצפוי. לפני שנה אמרו החוקרים כי הצריבה האנכית תקדם
את היצרנים ל-areal density של מעל 500Gbits לאינץ' מרובע, ותתמוך
במוצריהם עד 2010 לפחות. היום, הדיסקים הטובים ביותר עם צריבה אנכית
מסוגלים לדחוס 200Gbits בכל אינץ' מרובע של דיסק. ניסויי מעבדה הוכיחו
יכולת להגיע אפילו עד ל- 300Gbits לאינץ' מרובע, כאשר המטרה היא להגיע
עד 500, ואפילו ל-1Tbit על אותה יחידת שטח, תוך הארכת חיי התקן עד
לשנת-2012 לפחות. מטרתה של תעשיית הדיסקים הינה להגביר את ה-areal
density ב-40% לשנה, קפיצה משמעותית אך עדיין מתחת לשיא של 100% בשנה
שהושג בשנות התשעים. יחד עם הגברת הצפיפות, נעשים מאמצים נוספים להארכת
חיי הצריבה האנכית, כולל התפתחות המצעים, הראשים, וערוצי הקריאה.
והאתגר של כולם ממשיך להיות : להגיע ליותר צפיפות, ליותר נפח...
בטמפרטורת החדר!
| ||||||||
|
הסוויצ'ים מנהלים את התעבורה ברשת של יחידות המידע (PDUs-Protocol
DataUnits) Serial Attached SCSI (SAS) connector - הכונן משתמש בחיבור סטנדרטי
29 פינים של ה-SAS,. אותו חיבור צפוי לשימוש בסביבה המשתמשת במבנה חיבורי דומה
לבניית מערכי דיסקים בארונות. החיבור מאפשר לחבר את הדיסק ישירות אל הלוח
האחורי על ידי אספקת החיבור החשמלי הנדרש. נדרש מנגנון מחוץ לדיסק שיספק את
היציבות המכאנית ואת השמירה על החיבור למכשיר. בין פורט של קלט לפורט של פלט,
בהתאם לשילוב קריטריונים מסוים. הסוויץ' גם חייב לפתור את מצב ה"פקק" ברגע
שמגיעים בו זמנית PDUs לפורט של פלט משותף. רוב הסוויצ'ים הקיימים מבוססים על
ארכיטקטורה פנימית אחת מתוך אחדות שקיימות: זיכרון משותף, bus משותף,
crosspoint matrix או טבעתית. עד כמה שכל הארכיטקטורות הללו דומות, הן נבדלות
בהתאם למדיניות השירות לבאפר או "תור". קיימות גם ארכיטקטורות מתוחכמות יותר,
המשלבות קונצפטים של תכנון בעלי דרכים שונות לביצוע הסוויצ'ינג וה-באפרינג. בלי
קשר לתכנון שלהם, כל סוויץ' זקוק לסוג כלשהו לקביעת תורות על מנת למנוע אובדן
של PDUs. SAS הינו פרוטוקול מכוון חיבוריות, כלומר חיבור בין שני מכשירי SAS
חייב להתקיים בטרם מתקיימת העברת מידע. SAS מטפל בליקויי השימוש בקישורים על
ידי הפעלת הפונקציה המסורתית של SCSI הידועה כ-Disconnect/Reselect, זאת על מנת
לשחרר קישור שאינו בשימוש או נמצא בתת-שימוש בזמן שמחכה לתגובה המכאנית
(ולעיתים די איטית) של הדיסק הקשיח או מטרה אחרת. במכשירי SATA אין את היכולת
הזאת והם דורשים שיתוף פעולה פעיל בין המאתחל למטרה לאורך כל משך הטרנסקציה.
עובדה זאת למעשה מגבילה את המטרה של ה-SATA רק לפקודות של המארח המקושר לו
ונועלת את המארחים האחרים שיתכן ידרשו חיבור במהלך הטרנסקציה. התפתחות של
פרוטוקול ה-SAS לתמיכה בתרשים אמין וללא חיבור, פותרת את בעיות השימוש הנמוך
בלינקים, ביצועי העברת מידע נמוכים הנגררים למשך זמן ארוך, ו"התייבשות" המארחים
SATA/STP שננעלים בחוץ. שלא כב-Fibre Channel, ה-SAS עדיין לא מכיל ממשק אופטי.
בעבור מרבית החיבורים הפנימיים במרכזי המידע (ממדף למדף, מ-rack-ל-rack או
מקופסה לקופסה), מספיקים בהחלט כבלי SAS סטנדרטיים. על מנת להגיע למרחקים
גדולים יותר יש להגדיר ממשק אופטי ל-SAS. העתיד של האחסון ושל רישות האחסון
תלוי בהתפתחות של ארכיטקטורות ה- SAN וה- NAS, המודל המבוזר של האחסון
והתפתחויות בטכניקות תקשורת באמצעות פרוטוקולים שקופים. לא נראה כי בעתיד תהיה
אחידות בתחום, יתכן שנראה טכנולוגיות עזר לפלחי שוק שונים והפתרון האידיאלי
יהיה שונה מאפליקציה לאפליקציה, בין צרכי חיבוריות, סקאלאביליות וביצועים.
וכמובן - המחיר. הדרישה לדיסקים מסוג SAS ממשיכה לגדול, בהתאם לחיזויים של
גרטנר, שבשנת 2008 ימכרו כ-21 מיליון דיסקים SAS של 3 גיגה-ביט לשנייה (כפעמיים
הכמות הצפויה להימכר השנה). על פי הדו"ח, המשתמשים פונים אל טכנולוגיה זו הודות
לגידול המשמעותי בביצועים ויתכן כי לקראת סוף 2007 יחליפו דיסקי ה-SAS את דיסקי
ה- Ultra320 SCSI בשרתים בעלי נפח גדול ואפליקציות אחסון למשתמשים מרובים. אותו
מחקר הראה כי בשנת 2006 נמכרו כ-16,000,000 דיסקים מבוססים טכנולוגיית Ultra320
I/O ישנה יותר, פי שלוש לערך מיחידות ה-SAS. צפוי כי מכירות הדיסקים המבוססים
Ultra320 תדרדרנה לכ-9 וחצי מיליון יחידות. תומכי SCSI מאמינים כי ה-SAS יכנס
לסביבות ה-IT המסורבלות, מאחר שהמנמ"רים מחפשים אחר הגברת הנפח, חיסכון באנרגיה
ותמיכה בביצועי הדיסקים בחוות השרתים ההולכות והגדלות. הטכנולוגיה החדשה תומכת,
למשל, באופנה של בניית קלאסטרים או משאבי מחשוב משותפים לאחסון וגם בסביבות
אחסון מדורגות. | ||||||||
|
שיתופי פעולה עם דילרים הירשם עכשיו כדילר מורשה ותזכה להנחות מיוחדות בשחזור המידע. לפרטים נוספים
לצפייה במגזין זה ובמגזינים קודמים, דרך אתר טיק טק,
לחץ כאן. | ||||||||
|
המגזין נכתב ונערך בשיתוף חברת צ'יפ ישומים בע"מ - נס
ציונה. כל הזכויות שמורות 2007 ©
|