|

מה בגיליון החודש?

טיק טק מארחים את YNET
לכתבת וידאו
SEAGATE
רוכשת את
MAXTOR , עם הפנים קדימה
עיסקת
ענק בעולם הדיסקים הקשיחים: בחודש דצמבר האחרון
מיזגה SEAGATE
לתוכה את MAXTOR, באחת העיסקאות
הגדולות של השנה. המיזוג יביא את SEAGATE
להוביל את תעשיית ה STORAGE בכלל,
ואת הדיסקים הקשיחים בפרט. הצפי אומר כי שוק הדיסקים הקשיחים,
שגלגל ב- 5 השנים האחרונות כ- 20 ביליון דולר לשנה, הולך בקרוב לגדול
באופן משמעותי: בעוד 10 עד 15 ביליון דולר נוספים לשנה. כל מה שהיה עד
כה אנלוגי, הופך לדיגיטאלי. כל מה שדיגיטאלי, זקוק לאחסון, והבחירה
הטבעית הינם הדיסקים הקשיחים.
הדרישה לאחסון לא מראה סימני האטה. על פי מחקרי Gartner המכירות של
דיסקים ניידים ושל נגנים אישיים בדולרים צפויים לעלות ב-15% במהלך השנה
הקרובה, מספר היחידות בשימוש ישלש את עצמו עד שנת 2009. דיסקים בנפח
1TB עומדים להיות המחסנים הטבעיים למוזיקה, סרטים ומשחקים ביתיים.
במגזין Forbes בחרו בסיגייט כאחת החברות המנוהלות טוב יותר בארה"ב.
החברה התחילה את המהפכה שלה בתחום המחשבים האישיים לפני 25 שנה, עם
הדיסק הקשיח הראשון של 5.25 אינצ'. בשנת 2000 הפכה לחברה פרטית, אבל
חזרה לבורסה של ניו יורק ב-2002. בשנה האחרונה היא הרוויחה פי 3 משני
מתחריה הקרובים ביותר.
אפשר לראות את המספרים העסיסיים הקשורים לעסקיה בכתבה של
אריקה בראון.
למרות שסיגייט לעולם לא היה מותג ביתי כמו סוני או אפל, ואפילו לא זכתה
בהכרה ש-אינטל השיגה עם הסלוגן "Intel Inside". ובכל זאת, נראה כי היא
עומדת להפוך ליותר מיצרן רכיבים. וזה מתחיל במוצר צריכה השני שלה, דיסק
קשיח נייד (Pocket Hard Drive) של 2.5GB ו-5GB שיצאה בשנה שעברה.
כמו שאר יצרניות הדיסקים, גם סיגייט מתחרה במרוץ מתמיד נגד הזיכרון
במצב מוצק. כרטיסי פלאש יקרים יותר ממקביליהם בנפח בין הדיסקים
הקשיחים. אבל הפלאשים יותר קלים וחסכוניים באנרגיה. בגרטנר אומרים כי
בשוק הפלאש שולטות אינטל, טושיבה, סמסונג וסאן דיסק. הפלאש היה יכול
לנצח את הדיסקים על ידי צמצום המעגלים כמו בחוק Moore. כרטיס בגודל 1
אינצ' ובנפח 4MB עולה היום 300$. קצת יותר מעלות המיקרו-דיסק בגודל 1
אינצ' ובנפח 8GB של סיגייט. ביום בו הפלאש יוכל לאחסן נפח מידע כפול
בתמורה לאותו מחיר, הוא ינצח את הדיסקים. זה עשוי להיות ב-2009, בתנאי
שלא תהיה התקדמות במחקר המואץ לדחיסת יותר ביטים לדיסקים הקשיחים -
אחסון אנכי, וכו'.
בעוד מספר שנים סיגייט תאבד את זכויותיה על פטנט ה- HAMR, שיטת הצריבה
להגדלת תעלות הביטים באמצעות לייזר וחום (heat-assisted magnetic
recording). באופן תיאורטי, בשילוב עם שיטת האחסון האנכי, שיטה זו
יכולה להכפיל את הקיבולת של הדיסקים העכשויים ב-500 מונים.
עוד טכנולוגיה הנמצאת בפיתוח היא זו של ה-Probe. במודל הניסיוני,
בולטים מהצד של המיקרוצ'יפ מאות קצוות של חוטים זעירים, ראשי הפרוב,
אשר יהיו בעלי מטען חשמלי וינועו פנימה והחוצה מתחת לשכבה שנייה שתכיל
את המידע. אם הפיתוח יצליח, התוצאה תהיה דיסק קטן מאוד עם פי 12
הקיבולת של המיקרו-דיסקים של היום.
מאז IBM הכניס את מערכת האחסון עד דיסקים דגם 1301 לפני 50 שנה, מחיר
האחסון נפל במונחים ריאלים בפקטור של 60 מיליון, ובכול זאת, ייצור
הדיסקים הקשיחים ממשיך להיות כדאי. עובדה.
|
|

תסמונת Windsor
לאורך
העשורים האחרונים אחסון התיעוד התפתח בצורה משמעותית, ועבר מתיעוד על נייר, דרך
שלב הדיסקטים, ומאוחר יותר ל-CD ו-DVD ומצעים דיגיטאליים נוספים רבים, שלא רק
מקלים על האחסון, אלה גם על החיפוש ומציאת המסמכים. המצעים יכולים להיות רבים,
אבל המידענות היא ללא ספק הבסיס של כולם.
בעידן זה של מידע, אובדן חלקי או כולל של מסמכים מסוגים שונים בארגון יכול
לגרום לפשיטת רגל. על פי מחקר שנערך בין חברות בארה"ב, ב-%76 מן הארגונים קיימת
מודעות לסכנה קיומית במקרה של הפסקה מאולצת של הפעילות למשך 24 עד 72 שעות. %20
מן הנשאלים מאמין כי בין שעה ל-8 שעות הפסקה יגרמו נזק קטלני, ורק %8 מן החברות
מאמין כי רק שעה אחת של הפסקת הפעילות יכולה לסכן את הקיום של ארגון שלם.
הרבה לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, בפברואר השנה, ארעה שריפה בבניין Windsor במרכז
מדריד, בניין יפהפה וייחודי מבחינה ארכיטקטונית, בו היו משרדיה של חברת הייעוץ
הגלובאלית Accenture (שנקראה Andersen Consulting עד לסוף שנת 2000). (פרט
פיקנטי: רק הריסת המבנה לאחר השריפה, שהסתיימה בחודש אוגוסט האחרון, עלתה כ-
17.5 מיליון יורו).
השריפה פרצה ביום א', בו בניין העסקים היה כמעט ריק מאדם, ומקורה אינו ידוע -
קצר חשמלי, או אולי מעשן בלתי זהיר. האירוע השאיר את הספרדים בשוק. גל מרשים של
רכישות ציוד כבאות ויוזמות DRP הופיע בעקבותיו, וכונה בשם "תסמונת ווינדזור".
אבל, כאשר ניגשים לשקול את סיכוני אובדן המידע, לוקחים בחשבון לא רק אירועים
מסוג זה, אלה גם איומים ויראליים, בעיות תוכנה וחומרה, ושגיאות אנוש.
האגודה הספרדית לניהול המידע (AEDI) סיימה לא מזמן סקר על המצב הנוכחי והנטיות
בארגונים הצורכים טכנולוגיות המידע ב-2005. הם הסיקו שבמקרה אסון, יש סיכוי טוב
להשיב את %88.5 מכלל המידע שלהן. כמו כן, הסקר מגיע לכך שמשך הזמן הממוצע
לשחזור המידע למצב בו היה לפני האירוע הוא כ- 51 שעות. הנתונים מעודדים,
בהשוואה לסקר קודם של AEDI משנת 2002, בו %74 מן הארגונים בספרד לא היו מסוגלים
לשרוד יותר מ-4 ימים ללא המידע אשר במחשביהם. אי לכך, ולמרות המדיניות של
חיסכון בהוצאות ברוב הארגונים, המעמד הניהולי החל להבין את הצורך בהשקעות
הדורשות להגנה על המידע ולגישה אליו גם לאחר השמדת המצעים שהכילו אותו. מנהלי
מערכות מידע, אומר סיכום הסקר, עסקו במהלך השנה בפעילות ראויה לציון על מנת
לשפר את הסיכויים הללו. ישר כוח!

שחזור חקירתי מתוך טלפונים סלולריים
היום,
טלפונים ניידים יכולים להכיל מידע דיגיטאלי בעל משקל ראייתי בעת משפט אזרחי או
פלילי. זאת, גם הרבה מעבר לרישום השיחות הנעשה על ידי ספק השירותים הסלולאריים.
לדגמים רבים, למשל, יש יכולות צילום, הקלטת קול והסרטה. מה שפעם נחשב עבודה של
מרגלי-על בינלאומיים, כל לקוח סלולארי יכול היום לעשות. הוא יכול לצלם את ילדיו
במסיבה או חומר מסווג לריגול תעשייתי, להשתמש בכלים הטכנולוגיים לטוב או לרע.
בהשוואה למידע שניתן לשאוב ממקורות ממוחשבים אחרים, בטלפונים אגורה כמות יחסית
קטנה של מידע. עם זאת, משימת השליפה של מידע זה יכול להסתבך כתוצאה מגיוון
ומהזדקנות המכשירים, ממעבר בין ספקים ומריבוי השירותים הזמינים. אכן, קיימים
סוגים רבים של טלפונים ניידים ומחשבי-כף-יד-משולבים-עם-טלפון אותם ניתן וכדאי
לבדוק להוכחה פורנזית בעת הצורך.
השיטות הפורנזיות לבדיקת טלפונים ניידים מתפתחת עם הופעת טכנולוגיות חדשות. מה
שהיה בלתי אפשרי לפני חצי שנה או שנה, כבר ניתן היום לבצע בהצלחה.
לצערנו, טחנות הצדק טוחנות לאט, אך עובדה זו מאפשרת, לעתים, הזדמנות נוספת
לבדיקת ראיות, שכדאי מאוד לנצל.

|